<h1>חוקות הדיינים סימן ש"ו</h1>
<h2>דף סו.</h2>
שכיב מרע שצוה ליורשיו שיתנו לבתו נדוניא בכו"ך כדי שיקנו בהם חפצים ידועים ולאחר שמת האב הוזלו אותם חפצים שצוה להם שיתנו לה והמעות שנשארו מאותו הנדונייא הרי הם של היורשין וה"ה שאם הוקרו אותם חפצים שצוה לקנות לה באותם המעות משום דידה על התחתונה כ"כ ה"ר יונה ז"ל ואם אמר תנו לה נדונייא ת' מאות דינרין מן היין שיש לי ובאותה שעה לא היה שוה אותו היין אלא ת' דינרין ולאחר מיתתו נתייקר והיה שוה ת"ק דינרין אין לתת לה אלא ת' דינרין.
